במהלך שיעורי הקול שלי עם זמרים/ות, אני נתקלת לא מעט בתופעה מעניינת שמהווה מכשול בתהליך העבודה המשותף ובשיפור הטכניקה הקולית.

כזמרים/ות, אנחנו מסתמכים על כמה אלמנטים בעבודה שלנו על פיתוח הקול: השמיעה המוזיקלית, המודעות לאיברי הגוף שלנו, לשרירי התמיכה וכו׳, ההתבוננות הפנימית והתחושות השונות במהלך השירה, הדימויים המנטליים שעוזרים לנו להפיק סאונדים בצורה טבעית יותר, הידע התיאורטי שצברנו על מנגנון השירה, הנסיון האישי, התרגול והשחרור אל מול התהליך. 

​

כשאנחנו מפרקים לגורמים כל אלמנט ואלמנט בתהליך, אנחנו יכולים להתחיל להבין ממה מושפעת ההתקדמות שלנו בעבודה על הטכניקה הקולית:

​

שמיעה המוזיקלית

השמיעה המוזיקלית עוזרת לנו להבחין ביכולתינו לדייק צלילים, באיכות הצליל שאנו מפיקים, בסטייל האישי שלנו ובטעם האישי שלנו. אנחנו מתמקדים בשאלות כמו: ״האם אני שר/ה יפה?״, ״האם אני אוהב/ת את הסאונד שיוצא לי כרגע?״, ״איך אני רוצה להישמע?״, ״האם אני שרה כמו הזמר/ת שאני רוצה להישמע כמוהם?״ ועוד... בין אם אנחנו מודעים לכך או לא, אנו משתמשים באוזן שלנו לרוב יותר ממה שאנו משתמשים בתחושות הפיזיות בגרון, משמע, יותר אכפת לנו איך אנחנו נשמעים מאשר איך אנחנו מרגישים, וזה טבעי לחלוטין.

 

המודעות לגוף

המודעות לאיברי הגוף השונים המשתתפים בהפקת הצליל עוזרת לנו לשים לב למתחים ולחצים בשירה שלנו, למשל מתח בלסת שיכול למנוע מאיתנו לעבור בין צלילים בצורה חלקה ויציבה, מתח בגרון שגורם לצרידויות וכשלים קוליים, רפיון בשרירי התמיכה שגורם למאמץ קולי ועוד…

 

התבוננות ותחושה פנימיים

התבוננות פנימית וחישתית היא חלק נוסף של מודעות לאיברי הגוף, ההבדל העיקרי הוא שבעוד שבמודעות לאיברי הגוף אנו נמצאים כבר בשלב שאנו יודעים לזהות את איברי השירה הפעילים ולדייק את פעילותם, במצב של התבוננות וחישה אנו לא תמיד נמצאים כבר בשלב מתקדם של דיוק התחושות והאיברים, אלא יכולים לחוש באופן כללי במתחים ולחצים באזורים מסוימים, בלי ממש לזהות ביסודיות את הגורמים והנסיבות. הכוונה שלי בהתבוננות וחישה פנימית, אם כך, היא שזוהי גישה שמבחינתי היא בסיסית והכרחית לעבודה הקולית ולשיפור המודעות והשליטה על גופינו במהלך השירה, וחשוב שיתקיים בכל שלב בהתקדמותינו - גם כמתחילים וגם כמתקדמים.

 

ידע תיאורטי

ידע תיאורטי הוא אלמנט חשוב מאוד בעיניי בעבודה הקולית של כל זמר וזמרת. כדי לעבוד נכון עם הקול, יש כח גדול להבנה יסודית של המנגנון הקולי והפקתו, וזה משהו שמומלץ מאוד לשלב בהדרגה בשיעורי פיתוח הקול. 

 

שימוש בדימויים

דימויים מנטליים הם פעולות שונות שאנו עושים באופן טבעי בחיינו אך משמשים עבורינו כמעין ״כפתור״ נגיש יותר להפעלת הכלי שלנו - הקול. אם הכלי שלנו היה פסנתר, על מנת להפיק צליל כל מה שהיינו צריכים לעשות בתור התחלה הוא פשוט ללחוץ על הקליד הזה או הזה, וללמוד לארגן את האצבעות בצורה נכונה כדי להגיע למספר רב יותר של קלידים בו זמנית. כאשר הכלי חיצוני, יותר קל להבין באופן מוחשי מה היא המכניקה הנכונה. לעומת זאת, קול, שהוא כלי פנימי לחלוטין, המופק באמצעות איברי גוף שונים, אינו מוחשי לנו כלל, וברוב המקרים, לא מספיק לנו הידע התיאורטי על מנת להשתמש בו נכון. לדוגמא, אם הייתי אומרת לזמר לא מנוסה - ״תסגור את מיתרי הקול שלך״, הוא היה מסתכל עליי בעיניים פעורות ואובד עצות. אבל כשאני אומרת לזמר - ״תדמיין שאתה מחזיק שקיות כבדות מהסופר ותרגיש מה קורה לך בגרון״, הרבה יותר קל לו לשים לב לשרירים הפועלים ולמיתרי הקול הנסגרים באופן טבעי מעצם הפעולה. כך הדימויים עוזרים לנו לחזק את המודעות לקול שלנו.

 

תרגול וצבירת ״זמן טיסה״

כמו כל דבר, אין תחליף לנסיון ולתרגול - שירה היא סוג של ספורט. שמעתי פעם את פנינה ארנטל, קלינאית תקשורת מוערכת ומקצועית להפליא אומרת שזמרים הם האתלטים של הקול, ואני מאוד מסכימה איתה. דיבור הוא פעולה בסיסית שרובינו המוחלט חווים באופן יומיומי, אבל שירה היא פעולה מורכבת הרבה יותר ומשלבת בתוכה טווח צלילים רחב, עוצמות משתנות וקואורדינציה מאתגרת הרבה יותר ממה שהדיבור מציע, ולכן הנסיון והתרגול כל כך חשובים בשיפור הכושר והשליטה הקוליים.

 

שחרור מנטלי

שחרור מנטלי ופסיכולוגי גם הוא גורם מאוד משמעותי בתהליך פיתוח הקול, והוא חלק אינטגרלי מהעבודה על שיפור הטכניקה הקולית. למעשה, זמרים/ות שמצליחים להשתחרר ממחסומים מנטליים ופסיכולוגיים, להתרכז בשירה עצמה ולהיות מחוברים למוזיקה, נוטים לחוות שיפור מפליא בטכניקה הקולית - זאת כמובן לפי הנסיון שלי בתחום.

 

אז מה הוא בעצם המכשול שאני רוצה לספר עליו?

 

אחרי שיש לנו הבנה עקרונית של כל האלמנטים האלו, אני רוצה לשתף איתכם את התובנה שעולה לא מעט בשיעורי הקול עם התלמידים והתלמידות הקסומים שלי. 

רובינו, אם לא כולנו, מגיעים לשיעורי הקול כדי לשיר טוב יותר, מן הסתם. 

אבל מה זה אומר טוב יותר?

לכל אחד יש תפיסה משלו/ה לגבי זה, לכל אחד יש טעם אישי ותחושות שונות לגבי מה נחשב יפה ומה לא, ואני מגלה המון פעמים שאלו בדיוק הסיבות הכי נפוצות לעיכובים בהתפתחות הקולית ובשיפור הטכניקה. 

ככל שהזמרים/ות מתמקדים בהאזנה לקולם בזמן השירה, כך הם יותר עסוקים במחשבות ביקורתיות, שיפוטיות, לגבי איך הם נשמעים. ההקשבה הזו קורית לרוב באופן לא מודע, אך גם במודע, ויכולה להוות מחסום לא קטן בביצוע ההנחיות שהמורה נותנ/ת במהלך השיעור. 

למה?

קודם כל, כי הזמר/ת עסוקים בהאזנה לעצמם ובבדיקה אם הם אוהבים את איך שהם נשמעים, במקום בהתבוננות וחישה פנימיים שיעזרו להם להבין אם יש מתחים ולחצים בגוף, ולפיכך אם הם שרים בצורה נכונה. אני לא יכולה לספר לכם כמה פעמים זמר או זמרת שרים כל כך יפה, אבל כל כך לא נכון או לא בריא! לא תמיד שירה יפה היא גם שירה נכונה, יש דקויות ומורכבויות סביב המנגנון ונדרשת עבודה יסודית כדי להשיג את אותו אפקט גם בצורה בריאה. זאת אומרת, אפשר לשיר יפה באותה מידה גם בצורה בריאה ונכונה, אבל זה דורש יותר עבודה, השקעה ומודעות, ולפעמיפ כשזמרים סומכים על האוזן יותר מעל התחושות הפנימיות, הם ״הולכים בדרך הקלה״.

שנית, כי זמרים לא תמיד מבינים שהתרגילים והדינמויים בשיעורי פיתוח הקול נעשים הרבה פעמים בצורה מוגזמת כדי לאזן הרגלים לא נכונים בשירה שלהם, ולאחר שיבינו את התרגול הנכון, עליהם ״להוריד את המינון״ של אותו דימוי או סאונד שהופק בתרגיל לכדי המינון הטבעי, זה שגם נשמע מצוין וגם מרגיש מצוין. 

שלישית, חשוב לזכור שמה שאנחנו שומעים מבפנים זה לא מה שהקהל שלנו שומע מבחוץ. לנו אין יכולת לשמוע את עצמנו בצורה אובייקטיבית מאחר ואנחנו שומעים את הקול שלנו בוקע מתוכנו, הקהל שלנו והמורים שלנו שומעים אותנו בצורה אחרת ולכן הדברים שאנו שרים לפעמים נשמעים לנו מוגזמים יותר ממה שהם. דרך טובה לפתור את זה היא להקליט בצורה מקצועית ככל הניתן כדי לקבל תמונה יותר מדויקת של השירה שלנו, או לפחות להקליט את עצמנו בסמארטפון תוך כדי אימון ולהקשיב. 

 

לסיום אגיד שאני ממליצה בחום לשים לב לנטייה לבקר את עצמך במהלך השירה, להאזין יותר מדי ל״איך אני נשמע/ת״ ולהתמקד יותר בתחושה. השאלות הנכונות יותר בעיניי הן:

​

• איך קל לי לשיר?

• איך הכי נוח לי להפיק את הסאונד הזה / את השירה?

• מה התחושה הכי ממלאת ונעימה בגרון בזמן השירה?

• איך אני יכול/ה לשיר כמו שאני רוצה בצורה הכי משוחררת שאפשר?

• האם הגרון שלי מתאמץ כרגע? האם הלסת שלי נוקשה? האם הלשון שלי לחוצה ומייצרת מחנק? האם יש אזורים מתוחים נוספים באזור הפנים והגרון?

• האם שרירי התמיכה שלי שותפים לתהליך ההפקה הקולית בצורה המורידה מתחים מהגרון?

• וכדומה...

​​

אני מקווה שהמאמר תרם לך ועזר לך להבין את האלמנטים השונים שמרכיבים את תהליך העבודה על פיתוח קול ואת האתגרים העומדים בדרך. עוד על הנושא הזה בהמשך כמובן, ועד אז, אני כאן לכל שאלה ובקשה.

שיהיה בהצלחה!