רגליים רועדות, ידיים מזיעות, נשימה רדודה, התרגשות. 

אין זמר/ת שלא מכיר/ה את חווית האודישן, שאצל רוב האנשים נחווית בצורה מאתגרת ומלאת אדרנלין. זה כמובן מאוד טבעי להרגיש ככה במעמד שבו בוחנים אותך ואת היכולות שלך, ואפילו יותר כשמדובר בעמידה על במה. 

אודישן יכול להתבטא במספר אופנים:

בחינות כניסה לבית ספר / מוסד למוזיקה

מיונים ללהקה צבאית

אודישן לתוכנית ריאליטי

רסיטל בגרות במוזיקה

אודישן להרכב מוזיקלי / הפקה / פרויקט

מבחנים אקדמיים לסטודנטים למוזיקה

ועוד...

​

כדי להתכונן לאודישן בצורה האפקטיבית ביותר, יש לא מעט דברים שאפשר לעשות, אך בין היתר, כמו תמיד, הנסיון משחק תפקיד מאוד חשוב. ככל שחווית האודישן מוכרת לך יותר ויותר, כך היא נעשית קלה יותר, נינוחה יותר ונעימה יותר. 

חשוב לזכור שגם הבוחנים, מי שהם לא יהיו, נמצאים בסיטואציה מאתגרת שבה עליהם לאסוף כמה שיותר מידע על הנבחנ/ת בזמן קצר ועל בסיס מעט מידע. לאחר שצברתי נסיון כבוחנת בעצמי, אני יכולה לספר שהמעמד הוא אינטנסיבי לא פחות מאשר לנבחן - עלינו לנסות לייצר פרופיל מדויק ככל הניתן על האדם העומד מולנו, ״לחרוץ גורלות״ ויש לנו אחריות גדולה על המשך דרכו של הנבחן (במיוחד כשמדובר בבחינות לבתי ספר למוזיקה). הנטייה של הנבחן היא לדמיין שהבוחן עסוק בשיפוט גרידא,״מחפש״ סיבות להכשיל, אך הבוחן עצמו למעשה, ברוב המקרים, מעוניין לקדם את הזמר/ת העומד מולו בצורה המדויקת ביותר עבורו, ולתת חוות דעת רחבה ותורמת לשימור ולשיפור. 

אז הדבר הראשון שכדאי לך, הנבחנ/ת, לזכור בפעם הבאה שיש לך אודישן - זה שגם הבוחנים שמולך הם - פשוט - א.נשים.

​

יש מס׳ פרמטרים שכדאי להתייחס אליהם כשניגשים לאודישן, אך הצעד הראשון והחשוב לא פחות בכל אודישן הוא לוודא מה הדרישות וההנחיות לאודישן. זמר/ת שמגיע לא מוכן לאודישן בגלל שפספס הנחיה או דרישה יורה לעצמו ברגל, ומייצר רושם לא מקצועי. אני ממליצה לוודא שידוע לך בדיוק מה הדרישות לאודישן, כמה שירים צריך להכין, באיזה אופי, האם חובה להביא נגן או שאפשר להסתפק בפלייבק, ואפילו לרדת לפרטים הקטנים, כמו - באיזה פורמט להביא את הפלייבק. זה המקום להגדיל ראש, לחשוב על כל סיטואציה אפשרית ולברר עם איש/אשת הקשר את כל הפרטים. 

​

הצעד השני הוא בחירת השירים לאודישן, לפי הדרישות ולפי היכולות האישיות שלך. בחירת שירים היא מיומנות נרכשת ואמנות בפני עצמה. כדאי לבחור שירים שמחמיאים לקול שלך, שקל לך להתחבר אליהם, שמוציאים אותך טוב, גם קולית וגם הבעתית, שמדגישים את כל היכולות והייחוד שלך ומטשטשים את הנקודות החלשות שלך. 

לדוגמא, אם הטכניקה הקולית שלך היא הצד החלש שלך, אבל יש לך שמיעה מוזיקלית נפלאה, עיבודים מעולים ומשחקים מעניינים עם מלודיה ופרייזינג, כדאי לבחור שיר שלא מאתגר אותך קולית, ושמאפשר לך לשנות את העיבוד ולקחת אותו למקום אישי לגמרי. 

​

הצעד השלישי הוא בחירת סולמות, בהנחה וזה אפשרי. יש אודישנים שבהם הסולם מותנה בדרישות, אבל ברוב המקרים הנושא גמיש. מומלץ לשיר אקפלה דגימות מהשיר שנעות על פני כל הטווח של השיר מבחינת מנעד, לנסות כמה סולמות עד שמרגישים בנוח, או עד שמרגישים שהסולם מוציא את הקול שלנו בצורה הטובה ביותר, ואז כמובן - לבדוק מה הסולם, או להקליט ולשלוח למוזיקאי שיוכל לעזור עם הגדרת הסולם ובניית ליווי / מציאת פלייבק. אני מאוד ממליצה לעבור את השלב הזה עם מורה לפיתוח קול, מפיק או מוזיקאי שאת/ה סומכ/ת עליו. 

​

הצעד הרביעי הוא עבודה מעמיקה על הקטעים לאודישן תוך התייחסות למס׳ פרמטרים שמגדירים איכויות שירה ומוזיקליות: 

1. טכניקה קולית

2. אינטרפרטציה והגשה

3. נוכחות בימתית

4. מוזיקליות

​