איך להתכונן לאודישן?
רגליים רועדות, ידיים מזיעות, נשימה רדודה, התרגשות.
אין זמר/ת שלא מכיר/ה את חווית האודישן, שאצל רוב האנשים נחווית בצורה מאתגרת ומלאת אדרנלין. זה כמובן מאוד טבעי להרגיש ככה במעמד שבו בוחנים אותך ואת היכולות שלך, ואפילו יותר כשמדובר בעמידה על במה.
אודישן יכול להתבטא במספר אופנים:
בחינות כניסה לבית ספר / מוסד למוזיקה
מיונים ללהקה צבאית
אודישן לתוכנית ריאליטי
רסיטל בגרות במוזיקה
אודישן להרכב מוזיקלי / הפקה / פרויקט
מבחנים אקדמיים לסטודנטים למוזיקה
ועוד...
כדי להתכונן לאודישן בצורה האפקטיבית ביותר, יש לא מעט דברים שאפשר לעשות, אך בין היתר, כמו תמיד, הנסיון משחק תפקיד מאוד חשוב. ככל שחווית האודישן מוכרת לך יותר ויותר, כך היא נעשית קלה יותר, נינוחה יותר ונעימה יותר.
חשוב לזכור שגם הבוחנים, מי שהם לא יהיו, נמצאים בסיטואציה מאתגרת שבה עליהם לאסוף כמה שיותר מידע על הנבחנ/ת בזמן קצר ועל בסיס מעט מידע. לאחר שצברתי נסיון כבוחנת בעצמי, אני יכולה לספר שהמעמד הוא אינטנסיבי לא פחות מאשר לנבחן - עלינו לנסות לייצר פרופיל מדויק ככל הניתן על האדם העומד מולנו, ״לחרוץ גורלות״ ויש לנו אחריות גדולה על המשך דרכו של הנבחן (במיוחד כשמדובר בבחינות לבתי ספר למוזיקה). הנטייה של הנבחן היא לדמיין שהבוחן עסוק בשיפוט גרידא,״מחפש״ סיבות להכשיל, אך הבוחן עצמו למעשה, ברוב המקרים, מעוניין לקדם את הזמר/ת העומד מולו בצורה המדויקת ביותר עבורו, ולתת חוות דעת רחבה ותורמת לשימור ולשיפור.
אז הדבר הראשון שכדאי לך, הנבחנ/ת, לזכור בפעם הבאה שיש לך אודישן - זה שגם הבוחנים שמולך הם - פשוט - א.נשים.
יש מס׳ פרמטרים שכדאי להתייחס אליהם כשניגשים לאודישן, אך הצעד הראשון והחשוב לא פחות בכל אודישן הוא לוודא מה הדרישות וההנחיות לאודישן. זמר/ת שמגיע לא מוכן לאודישן בגלל שפספס הנחיה או דרישה יורה לעצמו ברגל, ומייצר רושם לא מקצועי. אני ממליצה לוודא שידוע לך בדיוק מה הדרישות לאודישן, כמה שירים צריך להכין, באיזה אופי, האם חובה להביא נגן או שאפשר להסתפק בפלייבק, ואפילו לרדת לפרטים הקטנים, כמו - באיזה פורמט להביא את הפלייבק. זה המקום להגדיל ראש, לחשוב על כל סיטואציה אפשרית ולברר עם איש/אשת הקשר את כל הפרטים.
הצעד השני הוא בחירת השירים לאודישן, לפי הדרישות ולפי היכולות האישיות שלך. בחירת שירים היא מיומנות נרכשת ואמנות בפני עצמה. כדאי לבחור שירים שמחמיאים לקול שלך, שקל לך להתחבר אליהם, שמוציאים אותך טוב, גם קולית וגם הבעתית, שמדגישים את כל היכולות והייחוד שלך ומטשטשים את הנקודות החלשות שלך.
לדוגמא, אם הטכניקה הקולית שלך היא הצד החלש שלך, אבל יש לך שמיעה מוזיקלית נפלאה, עיבודים מעולים ומשחקים מעניינים עם מלודיה ופרייזינג, כדאי לבחור שיר שלא מאתגר אותך קולית, ושמאפשר לך לשנות את העיבוד ולקחת אותו למקום אישי לגמרי.
הצעד השלישי הוא בחירת סולמות, בהנחה וזה אפשרי. יש אודישנים שבהם הסולם מותנה בדרישות, אבל ברוב המקרים הנושא גמיש. מומלץ לשיר אקפלה דגימות מהשיר שנעות על פני כל הטווח של השיר מבחינת מנעד, לנסות כמה סולמות עד שמרגישים בנוח, או עד שמרגישים שהסולם מוציא את הקול שלנו בצורה הטובה ביותר, ואז כמובן - לבדוק מה הסולם, או להקליט ולשלוח למוזיקאי שיוכל לעזור עם הגדרת הסולם ובניית ליווי / מציאת פלייבק. אני מאוד ממליצה לעבור את השלב הזה עם מורה לפיתוח קול, מפיק או מוזיקאי שאת/ה סומכ/ת עליו.
הצעד הרביעי הוא עבודה מעמיקה על הקטעים לאודישן תוך התייחסות למס׳ פרמטרים שמגדירים איכויות שירה ומוזיקליות:
1. טכניקה קולית
2. אינטרפרטציה והגשה
3. נוכחות בימתית
4. מוזיקליות
טכניקה קולית
טכניקה קולית משמעותה רכישת כלים טכניים ופיזיים שמקנים שליטה על הקול ועל הגוף ומטרתם לאפשר הבעה, ורסטיליות וחופש ביצירת ביצוע אמנותי ואיכותי.
כשאנו עומדים למבחן / אודישן, עלינו להפגין יציבות קולית ושליטה בשירתנו עד כמה שניתן.
כדאי לעבוד על מנגנון התמיכה והנשימה שלנו, לוודא שיש לנו אוויר בכל חלק בשיר, שהגוף חזק ותומך גם בצלילים חזקים, גבוהים או מאתגרים. כדאי לעבוד על מעברים חלקים בין הרגיסטרים, משמע, בין הצלילים השונים לאורך השיר, גם הנמוכים וגם הגבוהים. כדאי לעבוד על נוכחות קולית, להראות מגוון קולי - צבעים שונים בקול - משחקי תהודה וסאונדים, כדי לא לתת תחושה מונוטונית, כאילו אנו יודעים לשיר רק סאונד אחד. מצד שני, חשוב גם להראות יכולת לשיר בצורה אחידה ויציבה. למשל, אם המעבר שלנו בין קול חזה (הצלילים הנמוכים) לקול ראש (הצלילים הגבוהים) מלווה בשבירה שלא התכוונו אליה, נוצר רושם שהטכניקה עוד בוסרית.
ככל שהטכניקה הקולית יותר בשלה, בריאה ונכונה, כך נעשה רושם טוב יותר, גם כשאנחנו תחת מצב לחץ. הלחץ עצמו מייצר קשיים בטכניקה בשל קשיים בנשימה ובשליטה בגוף, לכן אני ממליצה לזכור להשתמש בשאיפות נמוכות ומקורקעות שיעזרו לשמור על יציבות קולית גם במצב לחץ.
אינטרפרטציה והגשה
נושא ההגשה הוא נושא חשוב מאין כמוהו לזמרים/ות. זמר יכול להיות גאון של טכניקה קולית, יכול להיות מסוגל לשיר בצורה מאוד מרשימה, אבל לא לרגש או לגעת באף אחד. כי טכניקה היא ״רק״ אמצעי בדרך להגשמת הפוטנציאל האמנותי שלנו.
בלי טכניקה קולית מאוד קשה להביע את גווני הקול השונים שיכולים לבטא רגשות וכוונות בתוך השיר, אבל בלי יכולת להתחבר למילים שאנו שרים ולהביע את המסר שלנו בכוונה מלאה, גם טכניקה מצוינת לא תעשה הרבה אימפקט.
לכן, כדאי לעבוד באופן ממוקד על מהות החיבור לשיר, על המשמעות שלו בשבילך, על המסר שחשוב לך להעביר, הסיפור שאת/ה רוצה לספר, הרגשות והסאבטקסטים השונים בתוך כל חלק בשיר, והאופן בו את/ה בוחר/ת להעביר אותם.
ממליצה להיעזר במדריך החינמי שהכנתי עבורך - מדריך עזר לעבודה על אינטרפרטציה והגשה.
בנוסף, ממליצה לחקור גישות רבות ככל הניתן לנושא הזה, ואולי אף להתעניין בשיטות של שחקנים/יות.
בין אם דרישות האודישן מאפשרות עיבוד מחודש ובין אם יש לבצע את השיר כמו במקור, יש מקום להבעה ואמירה אישית, ליצירת האמנות הייחודית שלך ושימוש בצבעים שמבליטים אותך, שיגרמו לבוחנים להבין מי את/ה, מה האישיות והאופי שלך, ומה יש לך להגיד.
כדי לקבל השראה, ממליצה להציץ במאמר - 7 קאברים מעוררי השראה שחובה להכיר.
פרפורמנס (נוכחות בימתית)
כמו בהופעות, גם באודישנים עלינו להפגין נוכחות בימתית ברמה גבוהה, ביטחון עצמי, כריזמה ונינוחות על הבמה.
אמנם הלחץ יכול להשתלט על הגוף, אבל הנסיון יכול לייצר עמידות בפני הסיטואציה, ובנוסף, אפשר לעשות תרגילי שחרור מיד לפני האודישן. אחד הדברים שאני ממליצה לתלמידים שלי לעשות זה לייצר סימולציות של האודישן מס׳ פעמים לפני שהם נאלצים לעמוד בחוויה האמיתית. הסימולציה יכולה להתנהל בכל פורמט שמייצר את האדרנלין והמתח של האודישן, כך שתוכלו להתאמן על העמידות שלכם למצב. בנוסף, ממליצה במעמד האודישן להניע את הגוף מדי פעם כדי לוודא שהוא לא קפוא ונוקשה.
עבודה על פרפורמנס היא עבודה לטווח הרחוק ויכולה לקחת שנים. זה לגמרי טבעי ותקין, קח/י את הזמן לרכוש את המיומנות, להרגיש נינוחות וביטחון על הבמה ולאפשר לעצמך להשתחרר, לנוע ולהביע את המוזיקה בגופך ובהבעות הפנים.
אני גם ממליצה מאוד לעבוד עם מראה ועם צילום כדי ללמוד ולרכוש מודעות להופעה שלך.
אם את/ה מהאנשים שמרגישים בנוח על במה באופן טבעי (או אחרי הרבה עבודה), חשוב לזכור שבמעמד האודישן, גם אם מדובר בבוחן אחד בלבד, יש להופיע מכל הלב, במלוא הרצינות והכוונה, כאילו יש קהל של מאות לפניך, כי הבוחנ/ים מצפים להבין מי הזמר/ת שאת/ה, על כל הצדדים שבך.
מוזיקליות
שמיעה מוזיקלית היא נושא מאוד חשוב לזמר/ת.
הצד המובן מאליו והקריטי ביותר של האספקט הזה הוא האינטונציה של זמר/ת, היכולת שלו/ה לשיר בצורה מדויקת את כל הצלילים בשיר, פרט שנראה לפעמים טריוויאלי, אבל בשירים או במצבים מסוימים דורש אימון ותרגול עד לשלמות.
אך מעבר לנושא הדיוק, כדאי להפגין יכולות מוזיקליות בדמות משחקים עם המנגינה, אלתורים וקישוטים קטנים שנותנים אמירה אישית ומראים יכולת התייחסות להרמוניה של השיר ויכולת הקשבה מוזיקלית מפותחת, ומשחקי קצב ופרייזינג מעניינים בהתאם למסר הייחודי שלך לשיר. זמרי ג׳אז עושים בדרך כלל עבודה מעולה בנושא הזה, ביכולתם לקחת שלד בסיסי של מנגינה לסטנדרט ג׳אז מהריל בוק, ולהפוך אותה למלודיה מעניינת, כאילו הלחינו מחדש את השיר, תוך כדי תשומת לב מלאה לאקורדים ולהרמוניה של השלד ותוך כדי יכולת אלתור מופלאה על גבי המבנה של השיר. אין ספק שזמרים וזמרות שהתנסו בג׳אז או בנגינה מרגישים יותר בנוח ברמה המוזיקלית ויוצרים יותר עניין ומקצוענות סביב הביצוע.
אחרי שהתאמנת לאודישן, סגרת את הביצועים, עשית סימולציות והעמקת בכל אלמנט, אחד הדברים הכי חשובים הוא האמונה בעצמך. היכולת לקבל את המקום שלך בתוך התהליך והמסע הקולי שלך, היכולת להיות שלמ/ה עם מה שיש לך להציע, עם הביצועים שלך ועפ הקול שלך, והיכולת לא להשוות את עצמך לזמרים/ות אחרים/ות, אלא לקבל את עצמך כמו שאת/ה ולהיות מרוצה מהתהליך שעברת. כי בסופו של עניין, התוצאה של האודישן או המבחן לא חשובה כמו התהליך שעברת במהלך ההכנה אליו, השדרוג שיצרת לעצמך תוך כדי העמקה אל הביצועים והאמנות הייחודית שיצרת.
זה הזמן להיות גאה בעצמך, לטפוח לעצמך על השכם ולגשת לאודישן בביטחון מלא ביכולות שלך ובעיקר במסע הקולי, המוזיקלי והאמנותי שלך.
בהצלחה!